Love Aaj Kal סקירת סרט: שרה עלי חאן-קרטיק הסרט Aaryan הוא בלגן לא קוהרנטי

ביקורת הסרט Love Aaj Kal 2: קארטיק מנסה נואשות להתנהג כמאהב באודיפור-ו-כיום-דלהי, אבל המאמץ לא מתורגם לשום דבר אמיתי. שרה עליז וחיה.

דֵרוּג:1.5מִתוֹך5 Love Aaj Kal ביקורת סרטאהבת ביקורת על הסרט Aaj Kal: יצאתי עם תחושה של אכזבה מקיפה: לאן נעלמה המלאכה, ואיפה, באמת, הלב?

צוות הסרט Love Aaj Kal: קארטיק אאריאן, שרה עלי חאן, רנדיפ הודה, ארושי שארמה
במאי הסרט Love Aaj Kal: אימטיאז עלי
דירוג הסרט Love Aaj Kal: 1.5 כוכבים



אם היו לך חששות לגבי סרט חדש לגמרי שנקרא בשם ישן, שנעשה על ידי אותו במאי, צדקת. אם חשבתם שלמרות חוסר הדמיון הזה לכאורה, ה-2.0 'Love Aaj Kal' הזה יטוס, טעיתם. הגרסה האחרונה של אימטיאז עלי לרומנטיקה בעידן זה וההוא, אינה אלא בלגן לא קוהרנטי.

ה-Love Aaj Kal משנת 2010, בכיכובם של סייף עלי חאן ודיפיקה פדוקונה, הלך הלוך ושוב בזמן, והעניק לנו שתי קבוצות של אוהבים מבולבלים. זה עושה את אותו הדבר, תוך ניסיון להתחבר לרעיונות עכשוויים של אהבה-שוב-דייטים-שייט, כשהוא עוקב אחר המסלולים של בני הזוג ויר (אריין) וזואי (חאן), כמו גם ראגו (הודה) ו לינה (שארמה), עסקה באותה דחיפה, בתחילת שנות ה-90.



זה דבר אחד לאמן את העדשה על הבלבול המבולבל של שני אנשים שמתאמצים להבין את העניין ביניהם. כל סיפור אהבה זהה אבל שונה, ומי לא אוהב מאהב? אבל זה כבר משהו אחר לראות סדרה של בלבולים שנבנו בצורה מביכה מתפרקת על המסך: בדיוק מה קורה, בין ויר לזואי, כשהם גולשים על הקטעים שבמיטה ומחוצה לו, בסלאלום בין בקול רם- והצהיר שוב ושוב על בחירות 'קריירה' והבנת הערך של פיאר-ויאר? הם מדברים, אבל אין פריסון. הסרטים של עלי תמיד היו כבדים בדיאלוג שמרגיש כאילו הוא מגיע מחלל המאוכלס על ידי המשורר-פילוסוף-של-הפילמי-הסוג הגלום, אבל חייב להיות גבול לכמה מדבקת באמפר אתה רוצה ללכת, כי במסלול הזה יש רק בנאליות, אין רגשות אמיתיים.



הפעם האחרונה שראיתי את התחושות המבולגנות של כאב-עונג-התרגשות, רגשות שנוגעים בך ומרגשים אותך, שמקרינים מאוהבים אמיתיים, הייתה בסרטו המושלם ביותר של עלי, Jab We Met, ולפני כן, בסרטו המקסים והלא מוערך. Socha Na Tha. הוא לא הצליח ללכוד את הרגשות האלה מאז, לא ב-Rockstar, וגם לא ב-Tamasha, ובטח לא בתקלה שהייתה Jab Harry Met Sejal.

אבל לפחות לסרטים האלה היו רגעים נוצצים. קשה לי למצוא משהו באחד הזה שיש בו דמויות שמשחקות טיפוסים מוכרים. אאריאן מנסה נואשות להתנהג כמאהב באודאיפור-וכיום-דלהי, אבל המאמץ לא מתורגם לשום דבר אמיתי. חאן עליז וחי, אבל שבוי בכתיבה השטוחה שאופפת את הסרט. טיימר ראשון שארמה עושה ביישנות-נועזות היטב, והודה הוא זה שהמשכתי לצפות בו במהלך הסרט, כי הוא מביא את החוויה של חיים-חיים בדמותו של מחמם-מיטה סדרתי-פובי-מחויבות: הסיפור של ראגו ולינה המבוגרים יותר הם המעניינים יותר מבין השניים, והיית רוצה שזה נחקר טוב יותר.

הסרט מסתיים בשיר, התערובת הרגילה של צוות השחקנים רוקדים כשהקרדיטים מתגלגלים, והנה, הסרט. כל כך חיה, ותלהבות: אילו רק היה לכל הסרט אותה תחושה. יצאתי עם תחושה של אכזבה מקיפה: לאן נעלמה המלאכה, ואיפה, אכן, הלב?



עקבו אחרינו ב פייסבוק | טוויטר | טלגרם | שלום | פינטרסט | טאמבלר | טיק טוק לכל דבר בידור